כל הפוסטים בבסוד הפרשה

דרשה לשמיני עצרת הרב נכנס לביתו של העשיר לבקש תרומה להכנסת כלה. הגביר היה קמצן בעל לב אבן, אבל הרב התחנן והציף את הכאב של הכלה היתומה, עד שהגביר נעתר

גרמני, צרפתי ורוסי דנו מהו האושר? הגרמני אמר: "אושר הוא לקום בזריחת השמש, לצאת ליער עם רובה צייד וללכוד שועל צעיר. לחזור הביתה וללגום בירה ליד התנור – זה אושר".

משה אמור לקום לטיסה בחמש בבוקר, אבל הוא לא אדם של בוקר ולא יצליח להתעורר. אשתו, תמר, היא כן טיפוס חרוץ של זריחת השמש, אבל הם היו תקועים במריבה מעצבנת

ג'יימס, השכן האירי של גולדשטיין, הפציר להצטרף אליו לבית הכנסת. ביום הכיפורים היה האולם מתמלא במאות אנשים וגולדשטיין חשב שג'יימס לא יבלוט מדי. הם צעדו ביחד. תפילת שחרית הסתיימה והגבאי

יונתן, יהודי שלא שומר מצוות, בא להתארח אצל הרב בראש השנה. בליל החג עשו קידוש על כוס יין, באמצע הסעודה הרימו יין ל'לחיים' ובסופה בירכו ברכת המזון על הכוס. בבוקר

משה שוכב על ערש דווי ואשתו סוניה יושבת לצדו. הוא פותח את העיניים ואומר: "סוניה, את זוכרת כשהיינו בני 25 ויצאנו לטיול על הטרקטור והתהפכתי ושברתי את הרגל ורק את

אישה רואה את החברה שלה עונדת את טבעת הנישואים על האגודל. היא מעירה לה: "סליחה, את עונדת את הטבעת על האצבע הלא נכונה". -"נכון, כי אני נשואה לגבר הלא נכון…"